בבוקר גשום וערפילי של נובמבר 1943, עלתה על הקרקע בגליל העליון קבוצת חלוצים שייסדה את קיבוץ כפר בלום. ביצת החולה עדיין נשקה לקיבוץ, המלריה ויתושי האנופלס הפילו למשכב את החברים, ובמטבח הקיבוץ בישלו ביצים קשות לבריאים ומרק עוף לחולים. לחם שחור אפו במאפייה, חלב ושמנת הביאו מהרפת, חביתה טיגנו מביצים מהלול, סלט מלפפונים ועגבניות חתכו היישר מגן הירק ואת השאריות זרקו "לכולבויניק". הבישול היה מהלב, החיוך קרן מהעיניים, והחום – בעיקר מ"הפיירסייד".
האורחים, הפעילים, הקבוצות והיזמים הנמרצים שהגיעו לקיבוץ במהלך שנות קיומו, שוכנו באוהלים ובטונדות של חברי הקיבוץ, וזאת עד לרגע בו החליטה הגב' סו בריצ'ר, ידידתם האמריקנית של חברי הקיבוץ, לתרום סכום כסף לבנייתם של 6 חדרי אירוח שהפכו חיש מהר לבית הארחה משגשג ועם חלוף השנים למלון פסטורל.
מאז ועד היום חלפו מים רבים בירדן הנושק למלון. פסטיבל המוסיקה הקאמרית שהתקיים בשנות ה- 80 בכפר בלום, פתח צוהר רחב לעולם שלם של תרבות, אירוח ומוסיקה והיווה את הבסיס לחזון המכתיב עד עצם היום הזה את העשייה הנמרצת וההתפתחות המאפיינים את המקום.
בינות למרחבים הירוקים, ציוץ הציפורים והגינות הפורחות, ליבלבו במלון גם סווטיות וחדרי אירוח מהודרים, קמפוס כנסים המונה 19 מתחמי אירוח שונים המתאימים לכנסים, לרבות אולמות גמישים וחדרי ישיבות
המלון מארח במהלך כל השנה אמנים בעלי שם, נגנים, יוצרים, אנשי רוח ושיח, כחלק מעונות תרבות עשירות, גדושות במופעים, קונצרטים, הצגות והופעות. התרבות, הפיתוח התמידי של תשתית החדרים והסוויטות, קמפוס הכנסים רחב הידיים והטיפוח הסביבתי המוקפד, כולם מהווים חלק בלתי נפרד מהחזון של פסטורל; לחולל בקרב האורחים חווית אירוח מן המעלה הראשונה, שם דבר בהוויה המוסיקלית תרבותית הישראלית, המשלבת איכויות של טבע, רוגע, התחדשות והתרוממות רוח.
התמונה באדיבות ארכיון כפר בלום.
התמונה באדיבות ארכיון כפר בלום.
